מאמר "הרטוריקה של הדימוי"- רולאן בארת

במאמר הרטוריקה של הדימוי מנסה רולאן בארת לבחון ולהבין דימויים דרך ניתוח המסרים שהם מכילים, ולבחון באיזו מידה דימויים חזותיים יוצרים תמונת עולם אידיאולוגית.
במאמר רולאן בארת מגדיר מספר מושגים מרכזיים לניתוח:
דנוטציה- מדברים על המשמעות המלונית של המילה.
קונוטציה- זה האסוציאציות, הפרשנות. זה דבר שהוא תלוי הקשר חברתי תרבותי מסויים.
המסמן- זה האופן שבו הסימן רשום על אחד החושים שלנו ונושא משמעות. המסמן זה בעצם מה שאנחנו רואים, שומעים, חשים.
המסומן- זה המשמעות שנפיק מהמסמן. המושג, ההסבר, הרעיון שעולה לנו בראש אחרי שחווינו את המסמן.
המישור החזותי- מה אנחנו רואים, החזותי, התמונות, הדימויים, הדמויות.
המישור המילולי- מה אנחנו שומעים, מה אומרים ומדברים.
המישור המילולי מעגן את המישור החזותי, הוא מכוון ואומר לנו על מה להסתכל בתוך הפרסומת ובמה להתמקד.
הרטוריקה נקבעת על ידי סך המשמעויות המופקות מסימנים המרכיבים את הקוד ומצויים בתמונה כאשר האידיאולוגיה מחברת אותם להיגד קוהרנטי. כלומר, הדימויים חוזרים על עצמם בתוך אותם 30 שניות, מייצגים מסרים שכל אחד מהם הוא קוד של מסרים מקובלים שהאידיאולוגיה העומדת מאחוריהם נותנת לכולם יחד איזה שהוא משמעות. היגד קוהרנטי זה שזה נותן לזה רצף של משמעות.
לסיכום המציאות הטבעית אינה מוצפנת מיסודה אלא השעתוק שלה בצילום או בציור מצפין אותה וכופה עליה קודים תרבותיים. הצילום נתפש לנו כמציאות אולם יש כאן הבנייה אידיאולוגית תרבותית. מישהו מחליט מה לצלם, את מי לצלם, באיזה אופן לצלם, כך שהדימוי הזה מייצג משמעות, והמשמעות שנתפשת על ידנו כטבעית, אמיתית.

צילום אייקוני

צילום אייקוני הוא צילום מוכר וזכור .
זהו תיעוד של אירוע שלאחר מכן התמונה נהפכת
לסימן היכר עם האירוע
כאשר מבחינים בתמונה היא מוכרת ומעלה ישר את החשיבה
הראשונית ואת ההשתייכות לאירוע שהתרחש בעת התיעוד .

צילום: סטיב מק'קורי

את התמונה הזו צילם הצלם סטיב מק'קורי אשר נולד ב-23 באפריל 1950 בפנסילבניה, ארצות הברית. מק'קורי הוא צלם עיתונות אמריקאי אשר  ידוע בעיקר בשל הצילום "הילדה האפגנית", שהופיע לראשונה בנשיונל ג'אוגרפיק ובו מצולמת הילדה האפגנית שרבט גולה.

הז'אנר אליו הייתי מסווגת את התמונה הוא צילום אייקוני משום שהוא תצלום מוכר וזכור, מעורר  הזדהות רגשית חזקה ואפילו מזכיר או מייצג את האירוע ההיסטורי-  הפלישה האמריקאית לאפגניסטן והאירועים אשר קרו בעקבות פלישה זו. תצלום זה התפרסם באמצעי מדיה מגוונים כמו הנשיונל ג'אוגרפיק.

האירוע שהתמונה מציגה הוא על  גולה שהתייתמה מהוריה במהלך פלישת ברית המועצות לאפגניסטן. בעת המלחמה היא התגוררה במחנה פליטים נאסיר בארג בפקיסטן, לאחר שהוגלתה מאפגניסטן על ידי כוחות הצבא האדום. במחנה פליטים זה צולמה על ידי הצלם סטיב מק'קורי עבור המגזין נשיונל ג'יאוגרפיק. בגלל חוקי הצניעות הנוקשים באפגניסטן וחוקי הטליבאן שם, לא היו הרבה הזדמנויות לצלם נשים אפגניות, ומקארי ניצל את ההזדמנות וצילם את הנערה בעלת המבט החודר. אף על פי ששמה או זהותה לא היו ידועים, תמונתה, תחת הכותרת "הנערה האפגנית", הופיעה בגיליון הנשיונל ג'יאוגרפיק של חודש יוני 1985. תמונת פניה, עם הצעיף האדום שנתלה בצורה רופפת על ראשה ועם מבטה החודר ועיניה הירוקות המסתכלות ישירות אל המצלמה, נעשו לסימן מוכר בעולם כולו של העימות באפגניסטן בשנות השמונים ובעיית הפליטים שם. תמונתה של גולה נחשבת כתמונה המוכרת ביותר בהיסטוריה של מגזין הנשיונל ג'אוגרפיק.
התמונה מספרת על ילדה קטנה עם צעיף אדום ורואים את מבטה החודר עם עיניה הירוקות.

קופוזיציה-  בקדמת התצלום רואים את הילדה אשר על ראשה צעיף אדום ובגדיה קרועים, את הרקע לא רואים, הוא לא מפוקס בכלל לעומת קדמת התמונה בה רואים בבהירות את עינייה הירוקות והגדולות שלא ניתן להתעלם מהן.

~ רקע- הרקע בתמונה לא ברור בכלל והוא לא תורם כלל לתמונה.
~ מסגרת- לא ניתן לחתוך את התמונה כיוון שאם יחתכו אותה חלק מפניה יחתכו וזה יוריד מערכה של התמונה.
~ קומפוזיציה ועיצוב- הקומפוזיציה בתצלום היא הילדה האפגנית כאשר פנייה מעט מלוכלכות ובגדיה קרועים דבר אשר ממחיש את העוני שהיה נפוץ בקרב מחנות הפליטים באפגניסטן. העיניים של הילדה נועצות במצלמה מבט נוקב ורדוף, שמעביר לצופה בתמונה את הטרגדיות ותחושת הפחד שהיא חוותה במהלך המלחמה.
~ צללים ונקודת מוקד- זווית הצילום ממקדת את המצלמה בפניה של הילדה ובכך נותנת לפניה להעביר את האווירה הקודרת והטרגית של המלחמה לצופים בתמונה.
~ חדות- התמונה ממוקדת ואפשר לראות בבהירות את פניה של הילדה.

תמונת סתיו

הקוסם מארץ עוץ

הוא סרט פנטזיה מוזיקלי משנת 1939 בכיכובה של ג'ודי גרלנד."הקוסם מארץ עוץ", הסרט הנצפה ביותר בכל הזמנים ,הסרט מבוסס על ספרו של ל. פרנק באום, הקוסם המופלא מארץ עוץ, שמספר על דורותי, נערה אמריקנית מקנזס שבמהלך סופת טורנדו מגיעה לארץ אגדות צבעונית, ויוצאת למסע יחד עם חבריה שמצאה בדרך, שלכולם, בדיוק כמוה, יש מטרה להשיג: הדחליל שצריך שכל, איש-הפח שצריך לב, האריה שצריך אומץ ודורותי שרוצה להגיע הביתה. כששכנה רשעית  רוצה לחסל את הכלב שלה מחליטה דורות'י (ג'ודי גרלנד) לקחת את טוטו הקטן ולברוח. טורנדו גדול בא וסוחף אותם אל ארץ עוץ, מקום מסתורי וקסום. דורות'י רוצה לשוב הביתה ומתחילה לפלס את דרכה אל מקום מושבו של הקוסם הגדול של עוץ, שיכול לגלות לה איך חוזרים. בדרך היא פוגשת דחליל שצריך מוח, איש פח שצריך לב ואריה פחדן שזקוק לאומץ. יחד הם הולכים על דרך האבנים הצהובות, בניסיון להגיע אל הקוסם ולברוח מהמכשפה הגדולה מהמערב. עם ג'ודי גרלנד הצעירה ששרה כאן את השיר שהפך להמנון הפרטי שלה - "מעבר לקשת בענן".הסרט לא היה הראשון ששודר בצבע, אולם אפקט הצבע נוצל היטב בסרט: פרק שהותה של דורותי בקנזס צולם בשחור-לבן, ואילו משדורותי הגיעה לארץ עוץ, ארץ האגדות והמכשפות, הופיעה בצבע. "הקוסם מארץ עוץ", נחשב כ-הבחירה של הקהל והיה מועמד ל-20 פרסים שונים.  משמעויות חברתיות תרבותיות ואמריקאיות - סרט הפנטזיה המוזיקלי הפך לאחד הסרטים המזוהים ביותר עם הקהילה הגאה בעיקר בזכות העלילה, המתארת חבורה של ארבע דמויות לא שגרתיות שלא מוצאות את מקומן בחברה ויוצאות במסע אל "מעבר לקשת" בתקווה לקיומו של עולם טוב יותר בו ניתן להיות מי שאתה באמת. מה שעוד הפך את הסרט המוזיקלי לעידוד  הקהילה היא השחקנית ג'ודי גארלנד, שהיא  אייקון בפני עצמה, שכיכבה בסרט כדמות הראשית דורותי. החיבור בין הקהילה הגאה לבין סרט הקאלט התחזק בתקופת מלחמת העולם השנייה, הביטוי נכנס  בקרב הקהילה הגאה, והוא נמצא בשימוש עד היום.על פי התיאוריה, הביטוי מתייחס לדמותה של דורותי המקבלת את השונה, כמו למשל את האריה הפחדן שמתוודה בפניה "אני חושש שלא ניתן להכחיש זאת, אני בסך הכל אריה גנדרן‏". דורותי נחשבת כמשל לחברה האמריקאית של אותה תקופה שהיא אינה יודעת כלום בהקשר לעתידה ומחפשת את הדרך הנכונה - "הדרך הביתה" סופת הציקלון - ציקלון בשנות התשעים של המאה ה-19 היה משל לשינויים שעברה החברה האמריקאית במיוחד באזורים הכפריים במרכז ארצות הברית שהפכו אזורים מוזנחים ושוממים למדינות חדשות פורחות ומשגשגות. עיתונים רבים באותה תקופה ובמיוחד קריקטוריסטים היו מציגים תמונות של סופת ציקלון ככוח שמניע את ארצות הברית. כמו כן  , המנצ'קינים  מייצגים את האנשים הפשוטים בארצות הברית כך שזה מציג את הבדלי המעמדות והחברה בארצות הברית.