יום שני, 19 בדצמבר 2016

מאמר "הרטוריקה של הדימוי"- רולאן בארת

במאמר הרטוריקה של הדימוי מנסה רולאן בארת לבחון ולהבין דימויים דרך ניתוח המסרים שהם מכילים, ולבחון באיזו מידה דימויים חזותיים יוצרים תמונת עולם אידיאולוגית.
במאמר רולאן בארת מגדיר מספר מושגים מרכזיים לניתוח:
דנוטציה- מדברים על המשמעות המלונית של המילה.
קונוטציה- זה האסוציאציות, הפרשנות. זה דבר שהוא תלוי הקשר חברתי תרבותי מסויים.
המסמן- זה האופן שבו הסימן רשום על אחד החושים שלנו ונושא משמעות. המסמן זה בעצם מה שאנחנו רואים, שומעים, חשים.
המסומן- זה המשמעות שנפיק מהמסמן. המושג, ההסבר, הרעיון שעולה לנו בראש אחרי שחווינו את המסמן.
המישור החזותי- מה אנחנו רואים, החזותי, התמונות, הדימויים, הדמויות.
המישור המילולי- מה אנחנו שומעים, מה אומרים ומדברים.
המישור המילולי מעגן את המישור החזותי, הוא מכוון ואומר לנו על מה להסתכל בתוך הפרסומת ובמה להתמקד.
הרטוריקה נקבעת על ידי סך המשמעויות המופקות מסימנים המרכיבים את הקוד ומצויים בתמונה כאשר האידיאולוגיה מחברת אותם להיגד קוהרנטי. כלומר, הדימויים חוזרים על עצמם בתוך אותם 30 שניות, מייצגים מסרים שכל אחד מהם הוא קוד של מסרים מקובלים שהאידיאולוגיה העומדת מאחוריהם נותנת לכולם יחד איזה שהוא משמעות. היגד קוהרנטי זה שזה נותן לזה רצף של משמעות.
לסיכום המציאות הטבעית אינה מוצפנת מיסודה אלא השעתוק שלה בצילום או בציור מצפין אותה וכופה עליה קודים תרבותיים. הצילום נתפש לנו כמציאות אולם יש כאן הבנייה אידיאולוגית תרבותית. מישהו מחליט מה לצלם, את מי לצלם, באיזה אופן לצלם, כך שהדימוי הזה מייצג משמעות, והמשמעות שנתפשת על ידנו כטבעית, אמיתית.

יום ראשון, 11 בדצמבר 2016

צילום אייקוני


צילום אייקוני הוא צילום מוכר וזכור .
זהו תיעוד של אירוע שלאחר מכן התמונה נהפכת
לסימן היכר עם האירוע
כאשר מבחינים בתמונה היא מוכרת ומעלה ישר את החשיבה
הראשונית ואת ההשתייכות לאירוע שהתרחש בעת התיעוד .












צילום: סטיב מק'קורי


את התמונה הזו צילם הצלם סטיב מק'קורי אשר נולד ב-23 באפריל 1950 בפנסילבניה, ארצות הברית. מק'קורי הוא צלם עיתונות אמריקאי אשר  ידוע בעיקר בשל הצילום "הילדה האפגנית", שהופיע לראשונה בנשיונל ג'אוגרפיק ובו מצולמת הילדה האפגנית שרבט גולה.
הז'אנר אליו הייתי מסווגת את התמונה הוא צילום אייקוני משום שהוא תצלום מוכר וזכור, מעורר  הזדהות רגשית חזקה ואפילו מזכיר או מייצג את האירוע ההיסטורי-  הפלישה האמריקאית לאפגניסטן והאירועים אשר קרו בעקבות פלישה זו. תצלום זה התפרסם באמצעי מדיה מגוונים כמו הנשיונל ג'אוגרפיק.
האירוע שהתמונה מציגה הוא על  גולה שהתייתמה מהוריה במהלך פלישת ברית המועצות לאפגניסטן. בעת המלחמה היא התגוררה במחנה פליטים נאסיר בארג בפקיסטן, לאחר שהוגלתה מאפגניסטן על ידי כוחות הצבא האדום. במחנה פליטים זה צולמה על ידי הצלם סטיב מק'קורי עבור המגזין נשיונל ג'יאוגרפיק. בגלל חוקי הצניעות הנוקשים באפגניסטן וחוקי הטליבאן שם, לא היו הרבה הזדמנויות לצלם נשים אפגניות, ומקארי ניצל את ההזדמנות וצילם את הנערה בעלת המבט החודר. אף על פי ששמה או זהותה לא היו ידועים, תמונתה, תחת הכותרת "הנערה האפגנית", הופיעה בגיליון הנשיונל ג'יאוגרפיק של חודש יוני 1985. תמונת פניה, עם הצעיף האדום שנתלה בצורה רופפת על ראשה ועם מבטה החודר ועיניה הירוקות המסתכלות ישירות אל המצלמה, נעשו לסימן מוכר בעולם כולו של העימות באפגניסטן בשנות השמונים ובעיית הפליטים שם. תמונתה של גולה נחשבת כתמונה המוכרת ביותר בהיסטוריה של מגזין הנשיונל ג'אוגרפיק.
התמונה מספרת על ילדה קטנה עם צעיף אדום ורואים את מבטה החודר עם עיניה הירוקות.
קופוזיציה-  בקדמת התצלום רואים את הילדה אשר על ראשה צעיף אדום ובגדיה קרועים, את הרקע לא רואים, הוא לא מפוקס בכלל לעומת קדמת התמונה בה רואים בבהירות את עינייה הירוקות והגדולות שלא ניתן להתעלם מהן.
~ רקע- הרקע בתמונה לא ברור בכלל והוא לא תורם כלל לתמונה.
~ מסגרת- לא ניתן לחתוך את התמונה כיוון שאם יחתכו אותה חלק מפניה יחתכו וזה יוריד מערכה של התמונה.
~ קומפוזיציה ועיצוב- הקומפוזיציה בתצלום היא הילדה האפגנית כאשר פנייה מעט מלוכלכות ובגדיה קרועים דבר אשר ממחיש את העוני שהיה נפוץ בקרב מחנות הפליטים באפגניסטן. העיניים של הילדה נועצות במצלמה מבט נוקב ורדוף, שמעביר לצופה בתמונה את הטרגדיות ותחושת הפחד שהיא חוותה במהלך המלחמה.
~ צללים ונקודת מוקד- זווית הצילום ממקדת את המצלמה בפניה של הילדה ובכך נותנת לפניה להעביר את האווירה הקודרת והטרגית של המלחמה לצופים בתמונה.
~ חדות- התמונה ממוקדת ואפשר לראות בבהירות את פניה של הילדה.

הילדה האפגנית