הספורט והלאומיות חברו יחד מתחילת המאה העשרים ומאז לא נפרדו. הסיקור של אירועי ספורט בינלאומיים שונים מלווים לרוב בלאומנות.
לרוב הסיקור התקשורתי לספורט הבינלאומי נוטה להתרכז במאפייני הלאומים המתחרים ולא בתחושת השייכות והאיחוד שאירועים אלה יכולים לייצר., שנאת זרים ונוסטלגיה מלחמתית.
יש האומרים שספורט יכול לגשר על פערים בין מדינות שונות במקום הפוליטיקה. הספורט יכול לחזק קשרים בינלאומיים, חברתיים, כלכליים ופוליטיים. הספורט מקדם ומעודד הבנה וכבוד לערכים של חברות אחרת, מסיר מריבות ומפריך מיתוסים וסטראוטיפים. למרות זאת, הלאומיות תופסת מקום מאוד גדול בחלק ממשחקי הספורט, גם באלו הבינלאומיים ומפריעה לערכים ולמוסכמות שהספורט אמור להביע.
במהלך משחקי הג'ודו התחרו אורי ששון (מנבחרת ישראל) ואל שאהבי (מנבחרת מצריים). כידוע, לפני כל תחילת משחק ג'ודו שני המתחרים נוהגים ללחוץ ידיים ואז להתחיל להתחרות. כאשר הגיע הקרב של אורי ששון ואל שאהבי, סירב הג'ודוקא המצרי אל שאהבי ללחוץ את ידו של המתמודד הישראלי אורי ששון וזאת מכיוון שהוא לא רוחש כבוד למדינת ישראל ולנבחרת שלה.
לרוב הסיקור התקשורתי לספורט הבינלאומי נוטה להתרכז במאפייני הלאומים המתחרים ולא בתחושת השייכות והאיחוד שאירועים אלה יכולים לייצר., שנאת זרים ונוסטלגיה מלחמתית.
יש האומרים שספורט יכול לגשר על פערים בין מדינות שונות במקום הפוליטיקה. הספורט יכול לחזק קשרים בינלאומיים, חברתיים, כלכליים ופוליטיים. הספורט מקדם ומעודד הבנה וכבוד לערכים של חברות אחרת, מסיר מריבות ומפריך מיתוסים וסטראוטיפים. למרות זאת, הלאומיות תופסת מקום מאוד גדול בחלק ממשחקי הספורט, גם באלו הבינלאומיים ומפריעה לערכים ולמוסכמות שהספורט אמור להביע.
במהלך משחקי הג'ודו התחרו אורי ששון (מנבחרת ישראל) ואל שאהבי (מנבחרת מצריים). כידוע, לפני כל תחילת משחק ג'ודו שני המתחרים נוהגים ללחוץ ידיים ואז להתחיל להתחרות. כאשר הגיע הקרב של אורי ששון ואל שאהבי, סירב הג'ודוקא המצרי אל שאהבי ללחוץ את ידו של המתמודד הישראלי אורי ששון וזאת מכיוון שהוא לא רוחש כבוד למדינת ישראל ולנבחרת שלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה